בס"ד            
 

נזכור

 


איתן סמיר אהרון ז"ל

נזכור את החייל סמ"ל איתן סמיר אהרון ז"ל, בן אמנו חתון רחל, ומתנה אבו סמיר שהיה מוכר במרכז
שנפל במלחמת יום כיפור, בן 26 היה בנופלו, השאיר אישה ושמונה אחים- ארבעה בנים וארבעה בנות.
ה' יקום דמו, יהי זכרו ברוך.

בגלל שאיתן סמיר שירת בחיל ההספקה, האבא אבו סמיר אהרון והדוד שמואל אהרון (שהיה אלוף הארץ בהרמת משקולות בתחילת שנות ה 60), במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור היו מחלקים לבסיסים קייטרינג ובשרים מכל טוב, והצטרף אליהם החבר המוכר יחזקאל אצלן
עזרו להם ראש הממשלה יצחק רבין, משה דיין (שהיה שר הביטחון במלחמת ששת הימים ושר בממשלות ישראל), חיים בר לב (שהיה רמטכ"ל בצבא ושר בממשלת ישראל).
חבר הכנסת מרדכי בן פורת (שהיה במפלגת העבודה וקיבל פרס ישראל) ומרדכי מנטש צרפתי (שהיה במפא"י- מפלגת העבודה).
תודה לבת דודתנו סועד מזל אחבון

איתן סמיר אהרון ז"להסמל איתן סמיר אהרון הוביל את השיירה הראשונה, כמו בכל טנק היו: מפקד, טען קשר, תותחן, ונהג, (הנהג היה איתן) בדרך הטנק עלה על מוקש וכל מי שהיה בטנק נפגע, ובדרך לבית החולים תל השומר קבעו את מותו של איתן, בן 26 היה בנופלו.

איתן סמיר נלחם שני מלחמות - במלחמת ששת הימים איתן סמיר סיפר חוויות שקרו לו במלחמה בתור חייל סדיר, שהסתובב בין הרבה בסיסים ובונקרים וסייע ועודד וחילק מזון כשר ותחמושת לחיילים הלוחמים בשטח, נזרק רימון ובנס אף אחד לא נפגע, למרות שהיה חשש שיזרקו עליהם עוד רימונים סמ"ל איתן סמיר הוביל את השיירה בגאווה.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא ליחידתו והגיע אליה הישר ממקום עבודתו בנמל התעופה לוד, במסגרת מילואים התנדב להחליף מישהו אחר וקיבל צל"ש בהצטיינות. הנהג איתן הוביל את השיירה ועלה עם הטנק על מוקש.

איתן סמיר וחבריו לטנק נפגעו וכל יחידת התובלה בזכותו עצרה וחזרה אחורה ולא נפגעה, בדרך לבית החולים תל השומר קבעו את מותו, ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), נפל בקרב בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בקרית-שאול, בן 26 היה בנופלו, (כל שנה חיילים מהיחידה באים לטקס של יום הזיכרון להיות איתנו ושואלים אם הכל בסדר או צריכים משהו, כל הכבוד ליחידת התובלה).

איתן השאיר אחריו אישה, אב, ארבעה אחים וארבע אחיות. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל, אשתו ובני משפחתו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת בשכונת מגוריהם.

בשנת תשע"ט 2019 האח דוד אהרון הדליק משואה בחולון לזכרו של סמל איתן סמיר, וגם לזכרם של כל חללי צבא ההגנה לישראל בארץ ובחו"ל ופעולות האיבה ה' יקום דמם יהי זכרם ברוך אמן (קיבלנו את הידיעה בחול המועד סוכות, ובחול המועד לא יושבים שבעה ולכן ישבנו שבעה אחרי חג סוכות).

פרח שנבל הדלקת משואה יום הזיכרון 2019

קורות חייו של סמל איתן סמיר אהרון

איתן, בן רחל ומתנה, נולד ביום כ"ז בסיוון תש"ז (15.6.1947), בבגדד שבעירק. בשנת 1950 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בשכונת התקווה שבדרום תל-אביב. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "עמיאל" בשכונת התקווה ואחרי-כן יצא לעבוד כדי לסייע לאביו בבית העסק שלו ולהקל את נטל פרנסת המשפחה. איתן היה צעיר וחרוץ והקדיש את יומו לעבודה. הוא ידע היטב את קשייה של משפחתו והבין כי רק בחריצות ובשקידה יוכל לסייע בפרנסת הבית, שגדלו בו שמונה בנים ובנות מלבדו. הוא היה ספורטאי מצטיין בעל יכולת רבה על מגרש הכדורגל. בהיותו נער נמנה עם סגל קבוצת הכדורגל של שכונת התקווה, היא קבוצת "בני-יהודה", איתן גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1964, עבר קורס נהיגה ושירת כנהג ביחידת מחנה מטכ"ל.

בתחילת מאי 1957, ערב פרוץ מלחמת ששת הימים, שוחרר איתן מהשירות הסדיר והוצב כנהג ביחידת תובלה כבדה של חיל-ההספקה. בהיותו בשירות מילואים עבר קורס נהיגה של מובילי-טנקים. תמיד מילא במסירות ובנאמנות את התפקיד הקשה והאפור של נהג תובלה. במסגרת תפקידו הוביל טנקים לקו החזית וסייע לכוחות הלוחמים בהביאו להם תחמושת ואספקה. בהיותו בן 20 נהרגה אמו בתאונת דרכים. איתן, שהיה הבן הבכור במשפחה, נטל על עצמו את הדאגה לאחיו ולאחיותיו הצעירים ממנו. הוא ראה את עצמו אחראי לטיפול בהם, לקידומם ולחינוכם והיה להם מדריך ומסייע. במסירותו הרבה ואהבתו העזה לבני המשפחה הצליח למלא את מקומה של האם. איתן עבד בחברת הדלק "פז" בנמל התעופה בן-גוריון. הוא הקים בעיר לוד את ביתו ובו התגורר עם רעייתו שנשא בשנת 1969. איתן היה צנוע ונעים הליכות, הוא היה מקובל ואהוב על חבריו בזכות נכונותו לבוא לעזרתו של כל דורש בכל עת.

על סמל איתן סמיר אהרון ז"ל מאת אחיו, דוד אהרון:

בס"ד
י"ג סיוון תשפ"א 24/05/2021

נזכור את נשמת אחי סמל איתן סמיר אהרון בן חתון רחל ואבוסמיר מתנה אהרון המוכר בגוש דן.

אני האח דוד מתגעגע ורושם מאמר לזכרו:

אני מזכיר לטובה שאחי למד בבית ספר "עמיאל" בשכונת התקווה, רוב החברים שלי שכיום אנשי ציבור ובעלי תפקידים, שמספרים בבית ספר כמה אהב לעזור לזולת והיה ספורטאי מוצלח ושחקן בקבוצת הכדורגל בני יהודה, ואותי דוד היה לוקח מידי שבוע איתו ביחד למשחקים, ואני זוכר שמביא טרנזיסטור (רדיו קטן) לשמוע את התוצאות ממגרשים אחרים.

מידי יום היה לוקח חברים שהיו רעבים לאכול במסעדה של אבוסמיר בשכונת התקווה, האמא רחל הייתה מכינה מכל טוב שיאכלו, ומי שאמר תודה אמרה "אל תודה לי תודה לאיתן הקב"ה".

איתן היה ביישן, עוזר בבית להוריו והיה עובד בשדה התעופה לוד, במלחמת ששת הימים שהיה בסדיר עבד כנהג משאית, במסגרת מילואים למד נהיגה על טנק.

איתן סמיר הוביל את השיירה עם התחמושת והמזון לגזרה הסורית, נהג בטנק ביחידה של התובלה עם חבריו ליחידה, בתאריך י"ח תשרי תשל"ד 14.10.1973 איתן התגייס למילואים והתנדב במקום אחר, הוביל את השיירה ראשון עם עוד שני חיילים, והאסון התחיל והדרדר- הטנק לא הצליח לעצור והדרדר וביקש מהחברים שיקפצו מהטנק, דקה לאחר מכן הטנק עלה באש ואיתן נהרג בטנק.

באוקטובר 1976 חבריו ליחידה נטעו לזכר איתן סמיר ולזכר חברו ליחידה מאיר אלמלך (שבאותה שיירה גם נהרג) חורשה ביער המגינים, המשפחה תרמה לזכרו ספר תורה לבית הכנסת בשכונת מגוריהם.

השאיר אישה בשם פרלה, אני בקשר איתה עד היום, וקורא לה "גיסתי היקרה פרלה".
לבני הבכור קראתי על שמו- סני, שייבדל לחיים ארוכים ומוצלחים.
בנוסף אני דוד אהרון היוצר והמשורר חיברתי עבורו שיר הנקרא הפרח שנבל, בניי הנקראים שלישיית האחים אהרון מבצעים אותו, גם הדלקתי לזכרו משואה בבני עקיבא חולון.
איפה אתה אחי היקר? ה' יקום דמך, יהי זכרך ברוך.

הפרח שנבל

היוצר והמשורר אחיו דוד אהרון כתב שיר לזכרו לפני כמה שנים ובניו הצעירים הנקראים שלישיית האחים אהרון ביצעו אותו, והשיר יצא לאור בתאריך 08/08/2018 להלן המילים של השיר:

(בית א):
על מלחמת ששת הימים סיפרת,
עם השיירה בגבורה הגעת,
במלחמת יום כיפור נפגעת,
פרח שנבל נפלת.

(פזמון):
אחינו החייל איתן סמיר,
נפלת ללא ילדים,
אחינו החלל את עזרתך נזכיר,
קראנו בשמך המשפחה והחברים.

(בית ב):
במקום אחר התנדבת,
ואחרים אתה הצלת,
לבסוף אתה נפגעת,
ושואלים לאן הלכת,
מה שנותר לנו היום,
זה רק עליך לחלום,
להדליק נר לך.
 

יום הזיכרון תשפ"א
הפרח שנבל / האחים אהרון
לזכר איתן סמיר ז"ל, דודנו, אחיו של אבינו דוד אהרון, שנפל במלחמת יום הכיפורים 1973
למידע נוסף על איתן סמיר ז"ל

אנו מקדישים את שיר התקווה לחייל איתן סמיר אהרון ז"ל


 

חורשה לזכר סמל איתן סמיר אהרון ורב"ט מאיר אלימלך זכרונם לברכה ביער המגינים

(תמונה: אתר יזכור)

 

סני מקדיש לסמיר

 

נזכור שטלאור קרא בתורה

 

לדף הזכרון של איתן אהרון באתר יזכור לחצו כאן

 

נזכור


סמל נתן-דוד (נתי) ליזר ז"ל

סמל נתן-דוד (נתי) ליזר ז"להחייל שנותר ללא משפחה

כל שנה אנו באים לקבר של אחינו הסמל איתן סמיר אהרון, בקבר לידו (של הסמל נתן-דוד (נתי) ליזר) לא היה משפחה שאלנו את החיילים איפה המשפחה שלו והבנו שההורים היו נכים ונפטרו ואין אף אחד. לכן החלטנו לקחת על עצמנו כל שנה להזכיר אותו עם כל המשפחה שלו שנפטרה, וכל שנה אנו שוטפים לו את הקבר, מדליקים לו נרות, ועושים קדיש לזכרו של הסמל נתן-דוד (נתי) ליזר בן לאה ומתתיהו.
"כל עם ישראל ערבים זה לזה", ואנו ערבים לחייל זה.

קורות חייו של סמל נתן-דוד (נתי) ליזר (מתוך גוגל)

נתן-דוד (נתי), בן לאה ומתתיהו, נולד ביום ט' בסיון תש"י (25.5.1950) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "תל-חי" בחיפה. אחרי-כן המשיך בלימודים בבית-הספר התיכון-עירוני ג' על-שם זלמן ארן בחיפה ובבית-הספר התיכון החדש בחולון. נתן היה תלמיד חרוץ ושקדן. מורהו מספר עליו, כי "יחסו לסובב אותו היה יחס רציני. הוא מיעט בדיבור והיה ממלא את המוטל עליו בנאמנות ובאהבה. הייתה בו נאמנות לא-רגילה לדברים שאהב ומזגו הנוח הפכו לאהוד ולמקובל בין ידידיו וחבריו".

נתן-דוד היה ספורטאי מצטיין, נלהב מאוד לכדורגל, וייצג את בית-ספרו בתחרויות ובאליפויות. הוא אהב לטייל ברחבי הארץ, לסייר באתרים ארכיאולוגיים ולהתבונן בנופים. הוא ניגן בגיטרה להנאתו, אהב מוסיקה והיה בקי מאוד בתחום זה. חבריו מרבים לספר על נאמנותו לידידיו, על כנותו ועל רגשנותו. אך עם שהיה בעל לב רגיש, היה עקשן, ידע לעמוד על דעתו וסלד מן הפשרה. גם שאפתן היה ונאמן להחלטותיו. תמיד לחם באומץ למען כל עניין שנראה לו צודק, וטרח הרבה להסביר ולשכנע את הזולת בצדקת מעשיו.

נתי היה צנוע ונחבא אל הכלים, ובעל חיוך מבויש קמעא. שתקן היה ונמנע מלספר על עצמו. חבריו ביקשו תמיד לקרבו אליהם, משום שהיה נוח לכולם וידע לכבד רגשותיו של כל אדם. הם אהבוהו על שום שרחק מן הגאוותנות וסלד מההתנשאות, ובשל ותרנותו וטוב-לבו. גם בקרב בני משפחתו היה טוב ומיטיב והשרה בביתו שמחת חיים ואהבת חיים. היה בן אוהב ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. הוא התכונן ללמוד בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטת תל-אביב, ועסק במלאכות שונות כדי לאסוף כסף ללימודים.

נתן גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט והוצב לחיל השריון.

לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון". הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, אהוב על מפקדיו ומקובל על חבריו. תמיד השתדל שלא להדאיג את הוריו, לכן מעולם לא התאונן על האימונים הקשים והמפרכים, והקפיד לכתוב מכתבים הביתה.

במלחמת יום-הכיפורים השתתף נתי בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בחזית סיני. ביום כ"ז בתשרי תשל"ד (23.10.1973), יום קודם שנכנסה הפסקת האש לתוקפה נפל נתן בקרב באזור "בוצר" שעל גדות תעלת סואץ. בעת הסתערות פגע פגז בטנק שלו והוא נהרג במקום. תחילה נחשב לנעדר, אך לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול.

השאיר אחריו אב, אם ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

 

נזכור

 

אבוסמיר מתנה אהרון בן לולו המוכר בשכונת תקווה בתל אביב והסביבה, נפטר מדום לב בן 93. יהי זכרו ברוך.

 

רחל חתון אהרון בת רגינה, האמא רחל, האהובה על כולם, נפטרה מתאונת דרכים בגיל 34. יהי זכרה ברוך.

 

הפרחים שנבלו בביצועו של יהודה ארביב.
שיר זה נכתב ב1989 לזכרה של האמא רחל חתון אהרון בת גורגיה שנפטרה מתאונת דרכים בגיל 34
ולזכרם של האחים איתן סמיר בן חתון שנהרג במלחמת יום הכיפורים בן 26 היה בנופלו,
ואחיו הרצל אהרון בן חתון שנפטר מדום לב בן 36.

 

 

נזכור

הפינה לזכרו של יוסי יוסף אחבון ז"ל

 

רב טוראי יוסי יוסף אחבון- הבן דוד החייל שנהג בתאונה ונהרג
רב טוראי יוסי יוסף אחבון - הבן דוד החייל שנהג בתאונה ונהרג

 

האמא מזל סועד אבלה עד היום ולא הולכת לשום אירוע משפחתי שמח, כל היום בבית ואומרת קשה לאבד ילד.

 

 

קורות חייו

 
יוסי יוסף בן מזל ודניאל. נולד ביום כ"ב בטבת תשמ"ב (17.1.1982) בתל אביב. ילד שלישי להוריו, אח ללילך, שרית, אבירם, אור והדר. בן ראשון אחרי שתי בנות היה, והשמחה בהולדתו הייתה רבה.

יוסי למד בבית-הספר היסודי 'מודיעים' ביד אליהו, תלמיד בולט שבכל אסיפת הורים שמעו הוריו רק דברים בשבחו. המשיך לבית- הספר 'צייטלין' ולתיכון 'אורט סינגלובסקי', וסיים כיתה י"ב בבית-הספר 'אנקורי' בתל אביב.

יוסי גדל והיה לצעיר מטופח, תמיד לבוש בטוב טעם, חסון ויפה תואר. צבר חברים רבים בכל מקום ששהה בו. 'יוסי הגדול' קראו לו חבריו, שהתייחסו אליו בהערכה וראו בו מנהיג החבורה. תמיד ידע לדאוג ולעזור לכל אדם, לקבל כל אחד ולא לקפח או לדחות אף אדם. יוסי כיבד כל אדם, ואם מישהו היה בצרה ידע לסייע לו בשקט ובצנעה. בשעות הפנאי אהב יוסי לשחק כדורגל, ואף התאמן זמן מה בקבוצת 'בני יהודה'. כשהיה בתיכון נהג להתאמן באופן קבוע במכון כושר.

אהבה גדולה שררה בין יוסי לבני משפחתו. הוא אהב מאוד לעזור בטיפול באחיו הקטנים ולשחק איתם. איתו, הבית היה תמיד מלא שמחה, חברים, אושר וכיף. הוא היה שותף לכל החלטה ולכל תוכנית של המשפחה, מעורב בחיי כל אוהביו.

מגיל צעיר נהג יוסי לעזור לאביו בחנותו, כשלמד - בשעות שלאחר הלימודים, וכשהיה חייל - בשעות שלאחר יום העבודה בצבא, ועם הזמן עזר להרחיב את העסק. הוא הוסיף למגוון הסחורות וכך, לדוגמה, יזם את תחום מכירת הכלים החד-פעמיים, ואכן, בזכותו החנות התפתחה מאוד. גם כשהתגייס לצבא לא זנח את העבודה, ובכל הזדמנות התקשר ובירר שהכל מתנהל כראוי, הסחורות מגיעות והעבודה זורמת. "אתם עוד תשמעו עלי," נהג יוסי לומר, ותיכנן להיות לאיש עסקים לאחר שירותו הצבאי.

בחודש יולי 2000 התגייס יוסי לצה"ל, ואחרי הכשרה מקצועית שירת כאחראי אחזקה בבסיס של חיל-התותחנים. יוסי היה חייל אהוב בקרב חיילי ומפקדי היחידה והפלוגה, ובלט בחוש ההומור שנהג לחלוק עם הבריות ובחיוכו התמידי. סא"ל מוני, מפקדו של יוסי, מספר: "בפרק הזמן הקצר שבו שירת ביחידה, ביצע יוסי את תפקיד רכז האחזקה בצורה יוצאת מן הכלל. גם בתקופה שלא היה לו מפקד, הצליח יוסי למלא את שני התפקידים, כשהוא עובד מול גורמים רבים בבסיס וביחידה ויוצר קשרי עבודה וקשרים בין-אישיים טובים ביותר." באפריל 2001 הועלה לדרגת רב"ט.

סדר היום של יוסי בעת שירותו היה עמוס מאוד - כל שעות היום היה בצבא, בערב עזר בחנות של אביו ובלילה בילה עם חבריו, ביניהם רבים שהכיר בצבא.

ביום ז' בתמוז תשס"א (27.6.2001) נהרג יוסי בתאונת-דרכים בכביש גהה, ליד תחנת הדלק בכניסה לחולון. בן 19 היה בנופלו.
בזמן שהיה כניסה לחולון דרך כביש גהה היה הרבה תאונות דרכים, התאונה האחרונה שקרתה הייתה עם החייל רב טוראי יוסי יוסף אחבון בתאונה המחרידה שכל המדינה דיברה עליה, והיא הייתה "הקש ששבר את גב הגמל", הכניסה בוטלה ולאחר כ10 שנים (בפברואר 2011) נפתחה הכניסה המזרחית במקומה, והיא יותר מבוטחת, חסר שלט הנצחה בכניסה המזרחית לחולון לעילוי נשמת רב טוראי החייל יוסי יוסף אחבון, ולכן דוד אהרון הבן דוד של המשפחה גדל איתם כבן בית וכאח, פנה ב01/08/2021 לעיריית חולון וביקש להנציח את זכרו של רב טוראי החייל שנהרג מתאונת דרכים יוסי יוסף אחבון.

הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות.

להנצחת זיכרו של יוסי הכניסה המשפחה ספר תורה, סידורי תפילה, פרוכת ומגילת אסתר לבית-הכנסת 'היכל שלמה' בשכונת התקווה בתל אביב, ולבית הכנסת 'שמאי', שבו נהג יוסי להתפלל.
בני משפחתו כותבים: "החיים בבית לאחר מותו של יוסי השתנו וכל השמחה, הכיף והרעש נעלמו והפכו לסבל, צער, כאב וגעגועים בלי סוף."

האמא מזל סועד אבלה עד היום ולא הולכת לשום אירוע משפחתי שמח, כל היום בבית ואומרת קשה לאבד ילד

במהלך התפקיד שנהג החייל הבן דוד יוסי בתאונה נהרג
תודה לבת דודתנו אהובתנו סועד מזל אחבון על העזרה בכל שעה
 

להלן מכתב שהבן דוד - דוד אהרון שלח לעיריית חולון:


בס"ד 01/08/2021

מכתב הנצחה מהבן דוד- דוד אהרון

לכבוד: עיריית חולון מחלקת הנצחה

הנדון: יוסי יוסף אחבון - החייל שנהרג בתאונת דרכים

ראשית אני דוד אהרון אח שכול, אחי סמל איתן סמיר אהרון נהרג במלחמת יום כיפור, בי"ח תשרי תשל"ד (14.10.1973) בן 26 היה במותו, ההנצחה שלו ביד לבנים חולון באתר הראשי יזכור של חיילי צה"ל ובעמוד המשפחתי נזכור לאיתן סמיר אהרון (לא על אחי החייל סמל איתן סמיר אהרון אני מדבר).

בזמנו היה בכניסה לחולון דרך כביש גהה הרבה תאונות דרכים, התאונה האחרונה שקרתה הייתה עם החייל רב טוראי יוסי יוסף אחבון שנהרג בתאונת דרכים בכביש גהה ליד תחנת הדלק בכניסה לחולון, ביום ז' בתמוז תשס"א (27.06.2001), בן 19 היה בנופלו בתאונה המחרידה שכל המדינה דיברה עליה, והיא הייתה "הקש ששבר את גב הגמל", הכניסה בוטלה ולאחר כ10 שנים (בפברואר 2011) נפתחה הכניסה המזרחית במקומה, והיא יותר מבוטחת.

אני דוד אהרון, בן דוד המשפחה בדקתי במשרד התחבורה ולא ידוע על שם מי הוקם הכניסה המזרחית לחולון, ואין הנצחה בכניסה המזרחית לחולון, ולכן הייתי מציע להנציח את "רב טוראי החייל יוסי יוסף אחבון שנהרג בתאונת דרכים בתאריך ז' בתמוז תשס"א (27.06.2001), בן 19 היה בנופלו"

מסופר עליו בבית יד לבנים תל אביב באתר המרכזי של כל החיילים נזכור ובעמוד המשפחתי נזכור, בכל זאת אני מצרף מכתב מהגוגל על רב טוראי יוסי יוסף אחבון מהאתר נזכור (שעליו אני מדבר, שלא יהיה בילבול).

מודה לכם אם תדונו בכובד ראש בעניין זה ותשלחו לי מכתב, ונבקש שתעזרו לי ותפנו במקומי לגורמים הרלוונטיים כי אני נכה, מרותק לכיסא גלגלים, עיוור, כבד דיבור, כבד שמיעה, וראש העיר מר מוטי ששון מכיר אותי אישית ועוזר לי רבות.
המען לשליחת מכתבים: דוד אהרון, רחוב ריינס 19 דירה 3 ת.ד: 441 חולון, מיקוד: 5810302

 

המכתב שקיבל דוד אהרון (הבן דוד) מעיריית חולון

 

 

יהי זכרם ברוך.

 

 

לפרטים:
טלפקס: 035505199
נייד: 0545255531    נייד: 0545255532
 

© כל הזכויות שמורות